תיאור
פחמון הדורה (Loose Smut) נגרם על ידי הפטרייה הבאסידיומיציטית Ustilago tritici (Teliomycetes, Ustilaginales).
נזק
פחמון הדורה (Loose Smut) אינו גורם לתסמינים שניתן לזהות עד להסרת ראשי הצמחים. צמחים נגועים לעתים קרובות מייצרים ראשים מוקדם יותר, והם גבוהים יותר מאלה שאינם נגועים. בדרך כלל, כל השיבוליות של האוזן הופכות למצבור של טליוספורות בצבע ירוק-זית היוצרות מצבורים סתומים. גרעינים מפוחמנים מכוסים בתחילה בקרום אפרפר דק, שמתפרץ ומשחרר את הנבגים האבקתיים כשהם מתבגרים. נבגים מתפזרים תוך מספר ימים, ופטוטרת חשופה, שחורה וזקופה נשארת גלויה מעל היבול הבריא בשלב הבגרות.
באופן כללי, כל הייחורים המיוצרים על ידי גרעין נגוע מושפעים, אך הנזק עשוי להשתנות עם הזן. פחמון הדורה הורס את גרעיני הצמחים הנגועים ומזהם את הדגן של הצמחים הלא נגועים במהלך הפריחה (Anthesis) ובכך מפחית את איכות הדגן. אין תסמינים סופיים של זיהום בזרעים הניכרים על זרעים נגועים.
הפטרייה נישאת אך ורק על זרעים וחודרת לשדה בתוך עוברי הזרעים שבהם היא הופיעה קודם לכן על ידי הדבקה של יבול הזרעים במהלך הפריחה (Anthesis).
מחזור החיים
הפתוגן מתחיל מחדש את הפעילות עם נביטת הזרעים, גדל כלפי מעלה עם תפטיר היאליני בצמח בתוך הריקמה היוצרת (Meristem) השֹיאית (Apical) ונכנס לשלב ההתחלתי של הזרע כאשר הצמח יוצר את הראש. בדרך כלל כל השיבוליות הצעירות מתנחלות על ידי תפטיר שצומח באופן תוך-תאי שהורס את רוב רקמת האוזן, למעט הפטוטרת, והופך את השיבוליות לצברי מנבגים (Sori). התפטיר בצברי המנבגים מתפתח לטליוספורות חומות וכדוריים היוצרות מצבור רופף של נבגים במקום הגרעינים. היווצרותם של נבגים אלה עולה בקנה אחד עם פריחתם של צמחים שכנים בריאים; הטליוספורות מפוזרות על הפרחים הפתוחים של הצמחים, שם הם פולשים לשחלות כדי לחזור על המחזור. תוך יום אחד, טליוספורות נובטות ויוצרות פרומיצליה (בסידיה) מונוקריוטית בת 4 תאים. לאחר מיזוג של קורים הפלואידיים תואמים מינית (+ ו- -) המיוצרים על ידי הפרומיצליום, הקורים המדבירים הדיקאריוטיים שהתקבלו חודרים לפרח דרך הצלקת (Stigma) או דופן השחלה. התפטיר מתבסס בדופן הפרי, במגנית (Scutellum) וברקמה העוברית לפני שהגרעינים מתבגרים. במהלך הבשלת הגרגיר (Caryopsis), התפטיר משתנה לתפטיר עבה דופן, נפוח ורדום.
